top of page
1/2
חנוך בן 70
הוא יושב שם באמצע וכולם מסביבו,
רגע אחרי שנכנס וגילה שההתכנסות לכבודו.
כבר 70שנה כבודו.
הוא יושב שם באמצע ומביט לי ישר אל תוך המצלמה והלב שלי אומר לו בקול "אתה קולט? תראה מה עשית".
דורות. זה מה שאני רואה. דורות בזכותו.
כשכולם כבר אוכלים, אני ניגשת אליו ומצלמת אותו עומד בחוץ לבדו "כמה את צודקת" הוא מסתובב אליי ומספר "אני בן יחיד ומהרגע שאמרת לי תראה את הדורות, אני רק חושב על אמא. אמא שלי"
בום- אני מרגישה את הנקודה המוכרת לי בבטן "כן" אני עונה לו "צילומי משפחה מורחבת הם הצילומים של הלב, של הבטן, של העבר והעתיד, של זכרונות ויצירת חדשים. אתה מבין."
הוא עומד שם תחת הגשם של היום החורפי הזה, דומע, מתגעגע, מתרגש, ילדיומולדת בן 70.
bottom of page