זו הבטן שלך.
את ביחסים איתה (תמיד היית?).
את ביחסים גם עם הבטן של ההיא שראית בים.
כי גם אם לא אמרת את זה בקול
היה לך מה להגיד על הבטן שלה.
ואז גם על הבטן שלך.
למרות כל מה שסיפרת לעצמך-
יש לך עניין עם בטן.
את עובדת בלהכניס אותה
את אוהבת אותה
ולפעמים את שונאת אותה.
ואז את נכנסת להריון.
ואת משחררת.
את הבטן
את הביקורת
את עצמך.
ואם תעזבי את כל מה שמסביב
ותקדישי רגע להסתכל רק על הבטן
תרגישי מיד-
את החיוך, הבלתי נשלט, על שפתייך
את ההתרגשות המחממת שזורמת בכל הגוף
את התזוזות שבתוכו.
ותדעי
שאי אפשר לתאר
את הפלא הזה
שזו הבטן שלך
שמגדלת בתוכה את
הבייבי שלך.